תולדות חטיבה 5 גבעתי תש"ח

תולדות חטיבה 5

1947

חטיבת ״גבעתי״, לימים חטיבה 5, הוקמה למחרת ההצבעה על תכנית החלוקה באו״ם בנובמבר 1947 כאחת מארבע חטיבות החי"ש הסדירות של ה״הגנה״. מרבית מגוייסי החטיבה היו אנשי חי״ש מתל-אביב ומשפלת יהודה ומשוחררי הבריגדה היהודית. בהמשך המלחמה הצטרפו לחטיבה לוחמי אצ״ל ועולים חדשים.

במלחמת השחרור פעלה החטיבה תחת פיקודו של שמעון קוך אבידן, מפקדה הראשון, בשלושה מרחבים עיקריים: במרחב תל אביב, בדרך לירושלים ובחזית הדרום. החל מדצמבר 1947 הגנה החטיבה על גבולה הדרומי של תל-אביב ופשטה על הכפרים והעיירות הערביות שתקפו את העיר העברית ואף לקחה חלק במבצע ״חמץ״ לכיבוש יפו. במסגרת המאבק על הדרכים אבטחה החטיבה את דרך הביטחון שהיוותה את תחילת הדרך בין תל-אביב לירושלים

1948

באפריל 1948 הובילה מפקדת החטיבה את מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים. היה זה המבצע החטיבתי הראשון במלחמה ולראשונה פתח את הדרך לירושלים במקום שיטת השיירות. כוחות החטיבה המשיכו לאבטח את חלקה הדרומי של הדרך לירושלים שעברה בשפלה בואכה שער הגיא. בהמשך פעלו גדודי החטיבה ביחד עם חטיבת "הראל" במבצע "מכבי".

לקראת פלישת צבאות ערב במאי 1948 פעלה החטיבה במרחב הדרום במסגרת מבצע "ברק" לכיבוש וטיהור מרחב צריפין-גדרה-באר טוביה. במסגרת המבצע פוצץ גשר סוכריר (לימים גשר "עד הלום״). עם הקמת צה״ל קיבלה החטיבה את המספר ״חמש״. לאחר פלישת צבאות ערב נלחמה החטיבה במרחב הדרומי כנגד הצבא המצרי בעשרות קרבות נודעים כגון בעבדיס, כרתיה, בית עפה, נגבה, ניצנים, חוליקאת ובקרב גשר "עד הלום", במבצעי ״חסידה״, "מוות לפולש", "פלשת", "יואב" ״גי״ס״ ועוד. לקראת סוף המלחמה, בנובמבר 1948, הועברה לרמת הכובש להילחם בכוחות העירקיים במרחב.

במהלך המלחמה גילו רבים מלוחמי החטיבה וממפקדיה גילויי גבורה ושניים מהם, בן ציון לייטנר ורון פלר היו לשניים משנים-עשר מעוטרי ״אות גיבור ישראל״ (לימים ״עיטור הגבורה״)

לאחר מלחמת העצמאות

בתום המלחמה נותרה החטיבה אחת משתי חטיבות החי״ר הסדירות היחידות בצבא הצעיר ועסקה בבניין הכוח, בביטחון שוטף ובפעולות תגמול. בשנת 1953 עוטר חייל החטיבה נתן אלבז על שהקריב את חייו על מנת להציל את חבריו מרימון שהופעל בשגגה.

בשנת 1955, ערב מבצע סיני, סיירו לוחמי החטיבה במסגרת מבצע "ירקון" בסיני במטרה לאתר ציר קרקעי מאילת עד שארם א-שיח. היה זה המבצע הרב-זרועי הראשון של צה״ל.

1967

במלחמת ששת הימים, תחת פיקודו של זאב "זוניק" שחם, הגנה החטיבה על מרחב השרון וכבשה את טול כרם, קלקיליה ומערב השומרון.

1973

במלחמת יום הכיפורים, תחת פיקודו של יהודה גולן, הגנה החטיבה על חלקה הצפוני של בקעת הירדן, ולאחר הפסקת האש החזיקה את קו המים באזור סואץ למשך שבעה חודשים. בשנים שלאחר המלחמה עבר צה״ל ארגון מחדש במסגרתו קיבלו גדודי החטיבה את מספריהם הנוכחיים.

1982

במלחמת לבנון הראשונה, תחת פיקודו של עדי לבנת, פעלה החטיבה תחת אוגדת הגליל ונלחמה לאורך ציר החוף עד ביירות. במהלך הלחימה נהרגו 5 לוחמים מגדוד יהונתן (8111).

1987

בימי האינתיפאדה ביצעה החטיבה משימות בט"ש, באיו"ש ובגבול הצפון.

2002

במבצע "חומת מגן" כבשה החטיבה בפיקודו של דדי ידידיה את מחנה הפליטים ג'נין. בקרב בג'נין נפלו 15 מלוחמי החטיבה. צל"ש הרמטכ"ל הוענק לפלוגה המסייעת של גדוד נחשון (7020) ותל״ש אלוף הוענק לשלושה מלוחמי הפלוגה: קובי אזולאי, מנשה חבה ושניאור אלפסי.

2006

ביולי 2006 התקיפו מחבלי חיזבאללה סיור של החטיבה שנע על גבול הצפון, וחטפו שניים מחיילי החטיבה, אוהד גולדווסר ואלדד רגב. אירוע זה הביא לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.

2023

לאחר מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס על ישראל בשבעה באוקטובר, גויסה החטיבה ונלחמה תחת פיקודו של טל קוריצקי במלחמת חרבות ברזל. תחילה פעלה החטיבה בטיהור יישובים במערב הנגב במרחבים בין רעים בדרום לכפר עזה בצפון. בהמשך הלחימה למיטוט שלטון החמאס והחזרת החטופים, נכנסה החטיבה קרקעית לרצועת עזה והשתתפה במאמץ התמרון, הובילה מבצעים להגנת יישובי העוטף, השמידה מנהרות, חיסלה מחבלים ומצאה אמל"ח ומסמכים.